אוי, הבריאות
באנגלית המילה
detour
פירושה מעקף. כשיש עבודות בכביש יש שלט עם המילה הזו שמפנה אותך לכביש עוקף. בסלנג משתמשים במילה לתאר מצב בחיים שדברים סוטים מהמסלול הרגיל, המצופה. עוברים תהליך כזה-וכזה וחוזרים לשגרה בדרך זו או אחרת (אם תרצו, אז כל החודשים האחרונים האילו עם ליעם הם מעקף צדדי אחד גדול...כלומר, מקווים שהוא מעקף, כביש צדדי, ולא הכביש הראשי שמפה והלאה ניסע עליו). אז אתמול, כשעשתה מקלחת, יצא לליעם צינור ההאכלה. החומרה הגדולה בזה היא שזו הדרך היחידה שלה כרגע לקבל נוזלים (וכמובן אוכל). היא עוד לא שותה באופן עצמאי.
אז אחרי כמה טלפונים ועושים חושבים וכל זה, רייצ'ל לקחה אותה לחדר מיון. סה"כ להכניס צינור כזה מחדש זה לא ענין גדול. כמה דקות של אי נעימות ונגמר. לרוע המזל, זה נמרח קצת. הן הלכו לבי"ח ב-3 אחה"צ וחזרו ב-10 בלילה. את רוב הזמן הן בילו בהמתנה. מיותר לציין שליעם לא היתה שמחה. היא שונאת את הבית חולים ועוד יותר כשזה נמרח ככה. אז הנה, באמצע מה שנראה כבר כשיגרה זמנית, ליעם נכנסה שוב לכביש צדדי. היום היא ישנה ממש כל היום - שזה סימן ברור להתפרקות מסוימת מכל הלחץ שבו היא נתונה.
באותו זמן....
אגב, בגזרת החדשות הטובות שכחתי לספר שהיא מקיאה הרבה פחות בימים האחרונים - אם בכלל. אנחנו חושבים שבפעמים שהיא כמעט-מקיאה כזה זה בעיקר בגלל צינור ההאכלה (שעובר לה דרך הגרון). אז ע"פ השטח נראה כאילו הגוף סוף כל סוף מצליח לעכל מזון נוזלי בכמויות מסוימות (ואני מצטער, אבל אני לא יודע את המתמטיקה המעורבת כשאני אומר "מסוימות"). עדיין לא מסיקים שום מסקנות. נראה אחרי שיוחלף צינור ההזנה מהגרון לבטן.
פרספקטיבה
היום היה היומולדת שלי (תודה על המתנות....אני מעדיף כסף ובירה...תרגישו חופשי לשלוח באיחור...). מיטב יצאה למרתון ריקודים ע"מ לגייס כסף לתכנית שמריצה את חוגי הריקוד שלה. ליעם שוכבת במיטה. שקטה מאד. ישנונית. שמחתי פשוט להעביר ערב שקט בבית עם כוס יין אדום וצלוחית זיתים (מי עדיין לא קרא את "זורבה"?) וכמה "עוגות" סרטן - אה כן, ונדמה לי שגם רייצ'ל היתה שם לחגוג איתי. ומה עשינו? הסתכלנו בדיון טלוויזיוני בין כל המועמדים לראשות העיר בבחירות הקרובות. ממש שיא התענוגות!!! (זה די מדהים איך אי-פעילות כ"כ פשוטה הופכת לתענוג בצל כל הטירוף של השבועות האחרונים.)
שיט, כבר מאוחר ועוד לא התגלחתי.
טוב, יש לנו סופשבוע עמוס בספורט אז אני צריך את המנוחה שלי. סובבתי את ליעם על הצד. מחכה לעוגה (מה, אין קפה????). מיטב או-טו-טו תחזור ואז הר הגעש יחדש את פעילותו.
א
באנגלית המילה
detour
פירושה מעקף. כשיש עבודות בכביש יש שלט עם המילה הזו שמפנה אותך לכביש עוקף. בסלנג משתמשים במילה לתאר מצב בחיים שדברים סוטים מהמסלול הרגיל, המצופה. עוברים תהליך כזה-וכזה וחוזרים לשגרה בדרך זו או אחרת (אם תרצו, אז כל החודשים האחרונים האילו עם ליעם הם מעקף צדדי אחד גדול...כלומר, מקווים שהוא מעקף, כביש צדדי, ולא הכביש הראשי שמפה והלאה ניסע עליו). אז אתמול, כשעשתה מקלחת, יצא לליעם צינור ההאכלה. החומרה הגדולה בזה היא שזו הדרך היחידה שלה כרגע לקבל נוזלים (וכמובן אוכל). היא עוד לא שותה באופן עצמאי.
אז אחרי כמה טלפונים ועושים חושבים וכל זה, רייצ'ל לקחה אותה לחדר מיון. סה"כ להכניס צינור כזה מחדש זה לא ענין גדול. כמה דקות של אי נעימות ונגמר. לרוע המזל, זה נמרח קצת. הן הלכו לבי"ח ב-3 אחה"צ וחזרו ב-10 בלילה. את רוב הזמן הן בילו בהמתנה. מיותר לציין שליעם לא היתה שמחה. היא שונאת את הבית חולים ועוד יותר כשזה נמרח ככה. אז הנה, באמצע מה שנראה כבר כשיגרה זמנית, ליעם נכנסה שוב לכביש צדדי. היום היא ישנה ממש כל היום - שזה סימן ברור להתפרקות מסוימת מכל הלחץ שבו היא נתונה.
באותו זמן....
אגב, בגזרת החדשות הטובות שכחתי לספר שהיא מקיאה הרבה פחות בימים האחרונים - אם בכלל. אנחנו חושבים שבפעמים שהיא כמעט-מקיאה כזה זה בעיקר בגלל צינור ההאכלה (שעובר לה דרך הגרון). אז ע"פ השטח נראה כאילו הגוף סוף כל סוף מצליח לעכל מזון נוזלי בכמויות מסוימות (ואני מצטער, אבל אני לא יודע את המתמטיקה המעורבת כשאני אומר "מסוימות"). עדיין לא מסיקים שום מסקנות. נראה אחרי שיוחלף צינור ההזנה מהגרון לבטן.
פרספקטיבה
היום היה היומולדת שלי (תודה על המתנות....אני מעדיף כסף ובירה...תרגישו חופשי לשלוח באיחור...). מיטב יצאה למרתון ריקודים ע"מ לגייס כסף לתכנית שמריצה את חוגי הריקוד שלה. ליעם שוכבת במיטה. שקטה מאד. ישנונית. שמחתי פשוט להעביר ערב שקט בבית עם כוס יין אדום וצלוחית זיתים (מי עדיין לא קרא את "זורבה"?) וכמה "עוגות" סרטן - אה כן, ונדמה לי שגם רייצ'ל היתה שם לחגוג איתי. ומה עשינו? הסתכלנו בדיון טלוויזיוני בין כל המועמדים לראשות העיר בבחירות הקרובות. ממש שיא התענוגות!!! (זה די מדהים איך אי-פעילות כ"כ פשוטה הופכת לתענוג בצל כל הטירוף של השבועות האחרונים.)
שיט, כבר מאוחר ועוד לא התגלחתי.
טוב, יש לנו סופשבוע עמוס בספורט אז אני צריך את המנוחה שלי. סובבתי את ליעם על הצד. מחכה לעוגה (מה, אין קפה????). מיטב או-טו-טו תחזור ואז הר הגעש יחדש את פעילותו.
א
מה זה אומר צינור האכלה מהבטן? כלומר, הפה,האף והגרון יהיו חופשיים מצינורות? מן הסתם זה הרבה יותר נוח, לא? אם זה הפתרון, למה לא עושים את זה כבר עכשיו, וכך ליעם תסבול פחות?
ReplyDeleteכן, צינור האכלה מהבטן אמור לשחרר את האף והגרון. וזה באמת יותר נוח גם לליעם וגם לנו שמטפלים בה. וזה גם נראה יותר אסתטי - אפשר להחביא מתחת לבגדים. זה לא "הפתרון". זה בסה"כ פתרון נוסף למישהו שלא מסוגל להאכיל את עצמו לבד. למה לא עושים כבר עכשיו:
ReplyDeleteכי קיוו שליעם תחזור לאכול לבד, מצד אחד. ומצד שני רייצ'ל מרגישה שליעם צריכה קצת חופש מבית החולים לפני שהיא חוזרת לתהליך נוסף. נראה לאן יתפתחו דברים.
א
באיחור מסויים, אבל מזל טוב!
ReplyDeleteלא ברור לי למה דווקא ביום הולדת שלך, את הכבוד מקבלת כוס יין. ליעם גמרה את כל הבירות?