לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ.
אתמול (חמישי) היה יום של מבקרים פה - משפחה וחברים. לא הייתי בפנים אז קשה לי להעיד איזה מין יום היה לליעם. ממה ששמעתי היא היתה עירנית ושמחה. בסביבות 6 בערב אתמול, אחרי שרוב המבקרים עזבו ורייצ'ל "ניקזה" אותה, ליעם שכבה במיטה עם מבקרת אחרונה (גברת הפיצה). היא לא היתה שמחה. התחילה להתלונן. ניגשתי והרמתי את החלק העליון של המיטה עד שליעם היתה כמעט במצב ישיבה זקופה. היא נרדמה כמעט מייד. ישנה עד סביבות 9:30-10 ואז התחילה שוב להתלונן. (רייצ'ל ומיטב הלכו להופעה.) עד 12 (חצות) בערך עבר בנים-לא-נים עם התלוננויות ואנחות ולפעמים אפילו צעקות. ב-12 דחפתי לה שני נרות בהמלצת האחות. לא עזר כלום. ב-1 הוצאתי אותה מהמיטה והעברתי אותה לכסא גלגלים שלה. שמתי לה טלוויזיה. היא נרדמה מיד וישנה בכסא כל שארית הלילה. אני ישנתי במיטה של מיטב על ידה. מיטב במיטה שלי. כסאות מוזיקלים.
החדשות החשובות של הלילה הם שליעם ישנה את רוב הלילה, אפילו שזה היה בתוך הכסא גלגלים שלה. היא קיבלה שינת לילה טובה. רייצ'ל גם ישנה טוב - לראשונה מזה כמה ימים.
לילה שקט עבר על כוחותינו בצידון.
אבל בינתיים עבר יום עבר לילה ולא הספקתי לעדכן. יום ששי:
משך היום היה די דומה לאתמול: הרבה מבקרים באים-הולכים. ליעם היתה קצת ישנונית אבל לא התלוננה על כאבים כמעט בכלל. אולי מה שהרופאים אמרו לגבי מנת אוכל נוזלי גדולה מידי היה נכון. ואולי זה בגלל שהיא סוף כל סוף ישנה טוב. לך דע.
ששי בלילה:
כולנו ישנו במיטות שלנו עד 5 בבוקר! אולי לקורא הממוצע זה נשמע טריוויאלי, אבל מבחינתנו זה ממש השג. תופעה לא מוכרת. ליעם ישנה רוב הלילה. היא התעוררה לפרקים של שעה-פה שעה-שם. בזמן כתיבת שורות אילו (שבת בבוקר, 11), היא עדיין ישנה - בכסא שלה.
א
אתמול (חמישי) היה יום של מבקרים פה - משפחה וחברים. לא הייתי בפנים אז קשה לי להעיד איזה מין יום היה לליעם. ממה ששמעתי היא היתה עירנית ושמחה. בסביבות 6 בערב אתמול, אחרי שרוב המבקרים עזבו ורייצ'ל "ניקזה" אותה, ליעם שכבה במיטה עם מבקרת אחרונה (גברת הפיצה). היא לא היתה שמחה. התחילה להתלונן. ניגשתי והרמתי את החלק העליון של המיטה עד שליעם היתה כמעט במצב ישיבה זקופה. היא נרדמה כמעט מייד. ישנה עד סביבות 9:30-10 ואז התחילה שוב להתלונן. (רייצ'ל ומיטב הלכו להופעה.) עד 12 (חצות) בערך עבר בנים-לא-נים עם התלוננויות ואנחות ולפעמים אפילו צעקות. ב-12 דחפתי לה שני נרות בהמלצת האחות. לא עזר כלום. ב-1 הוצאתי אותה מהמיטה והעברתי אותה לכסא גלגלים שלה. שמתי לה טלוויזיה. היא נרדמה מיד וישנה בכסא כל שארית הלילה. אני ישנתי במיטה של מיטב על ידה. מיטב במיטה שלי. כסאות מוזיקלים.
החדשות החשובות של הלילה הם שליעם ישנה את רוב הלילה, אפילו שזה היה בתוך הכסא גלגלים שלה. היא קיבלה שינת לילה טובה. רייצ'ל גם ישנה טוב - לראשונה מזה כמה ימים.
לילה שקט עבר על כוחותינו בצידון.
אבל בינתיים עבר יום עבר לילה ולא הספקתי לעדכן. יום ששי:
משך היום היה די דומה לאתמול: הרבה מבקרים באים-הולכים. ליעם היתה קצת ישנונית אבל לא התלוננה על כאבים כמעט בכלל. אולי מה שהרופאים אמרו לגבי מנת אוכל נוזלי גדולה מידי היה נכון. ואולי זה בגלל שהיא סוף כל סוף ישנה טוב. לך דע.
ששי בלילה:
כולנו ישנו במיטות שלנו עד 5 בבוקר! אולי לקורא הממוצע זה נשמע טריוויאלי, אבל מבחינתנו זה ממש השג. תופעה לא מוכרת. ליעם ישנה רוב הלילה. היא התעוררה לפרקים של שעה-פה שעה-שם. בזמן כתיבת שורות אילו (שבת בבוקר, 11), היא עדיין ישנה - בכסא שלה.
א
No comments:
Post a Comment