?הפעמונים מצלצלים, אז מה

שבת בבוקר (אני מתחיל משבת בבוקר, אבל ההמשך הוא ללא קשר לזמן מסוים):  אני יושב בחדר של ליעם ופעמוני האזעקה של מכונת ההנשמה מצלצלים בלי הרף כדי לסמן שהיא לא נושמת מספיק.  אתמול בלילה הייתי קופץ מחדש ומחשש כל פעם.  היום אני רגוע לגמרי.   למה? כי היתה לי שיחה ארוכה עם הרופא האחראי פה והוא אמר לי "תרגע תרגע".  מה שקורה זה שליעם "פשוט" נושמת לאט ולא בתדירות מספיקה. את זה אמרנו כבר.  זה לא חדש.  אז מה כן חדש?  הרופא אמר לי שהוא היה מצפה שעם נשימה כ"כ "רדודה" כמו של ליעם שרמת הפחמן הדו-חמצני בדם תעלה. אבל זה לא קורה.  כלומר, הנשימה האיטית לא פוגעת במרכיב הזה בדם.  זה מוזר!!  הוא אומר שאף פעם לא ראה תופעה כזו. הרופא לא חושב שזה יהיה קריטי אם יורידו אותה מהמכונה.  אבל הוא גם מודה שזה נסיון בלבד ושהוא לא ממש יודע.  בינתיים מנסים ביומיים-שלושה האחרונים לגמול אותה מהמכונה.  ביום, כשהיא ערה, די עובד די טוב והיא נושמת מספיק ע"מ לשמור את המכונה שקטה.  אבל בלילה קצב הנשימה שלה דועך וגם כל נשימה היא די רדודה.  ולכן המכונה צריכה להתערב.  למה רק בלילה?  עוד שאלה בלי תשובה עדיין.  אבל למה בכלל לגמול אותה?  מעבר לזה שרוצים שהיא תחזור לנשום לבד, אז ענין המכונה העכשווית הוא מאד לא פשוט.  כל צינור שמוחדר לגוף מסוכן שיפתח אינפקציה.  אז ימיו של צינור ההנשמה העכשווי ספורים, זו הערכתי.   א  

אנשים שואלים "מה יהיה" ו"מה הפתרונות" לדברים שונים שאני מעלה. ובכן, אין שתובות ואין פתרונות והעתיד לא ידוע. מדברים על כל מיני אפשרויות.  אחת מהן, למשל, זה להתקין "פיום קנה" (איך אני עם מושגים רפואיים?  המטוס לקזחסטן כבר מחמם מנועים).  יש אנשים שחיים עם התקנים כאלו כל החיים.  אנחנו מכירים ילד שמסתובב עם זה כבר שנתיים.  לא רוצה להרחיב יותר מידי בנושא גם כי זה עוד לא קורה וגם כי למרות הדיפלומה המצפה לי במרכז אסיה, אני לא יודע על זה הרבה (אבל בבקשה לא לדבר על זה עם הקזחים היקרים).   א

במקביל נותנים לה תרופה חדשה - ריטלין - שממריצה קצת את פעולת המוח.  התקווה היא שהמוח "יתעורר" ויתן לגוף פקודות לנשום.  א

דיברתי עם הרופא קצת יותר בהרחבה.  אמרתי לו שאם מסתכלים על התמונה הגדולה, הרי שמצבה של ליעם מתדרדר בשנה האחרונה.  בהתחלה הקאות בלי סיבה נראית לעין.  אח"כ לחץ דם גבוה, בעיות בכליות, דלקת השתן, שאנט שצורך תיקון, ועכשיו הנשימה (שבעצם תמיד לא היתה הכי-הכי.  ליעם כבר שנים ישנה עם חמצן בלילה).  וכל זה התחיל מתישהו בסביבות אוגוסט-ספטמבר 2009.  בכל אופן, הצבעתי על זה ש"מתקנים" כל פעם משהו אחר בנפרד, אבל שההתדרדרות הכללית נמשכת. והעליתי את הסברה (שהיא בעצם ניחוש) שאולי המוח נסגר או מתחיל להסגר.  הרי יש עכשיו פרכוסים (סיז'רס) שלא היו שנים.  זה בשבילי סימן שהמוח הוא לא אותו מוח שהיה לה עד עכשיו.  שהוא עובר שינוי.   א

עכשיו, זה מעלה שתי שאלות לפחות:                                    י
א.  האם יש דרך לבדוק ולאמת
ב.  האם יש דרך לתקן או לנסות לתקן

אני מחכה לתשובות, אבל אני לא בונה על זה.  יש יותר שהם לא יודעים מהידוע להם.  בגלל זה כל הנסיונות השונים.  הם משערים ומנסים.  אם משהו מצליח, יופי.  אם לא, ממשיכים לנסות דברים אחרים.   א

לא זוכר אם זה כל מה שרציתי להגיד, אבל בעוד 5 דקות מתחיל פוטבול אז אני הולך להתווכח עם ליעם מי מקבל את הטלוויזיה (אני צופה נצחון קל כי כמה כבר אפשר להתווכח כשיש לך צינור ענק תקוע בגרון וסמי הרגעה זורמים בדם?).     א