אז ליעם באמת עזבה את הטיפול נמרץ. היא עברה למחלקה אחרת שהיא מין מחלקה רגילה כזו אפילו שיש "טיפול נמרץ" בשם שלה. עוד לא הייתי שם. רק העבירו אותה אתמול בלילה. בכל אופן, רייצ'ל אומרת שליעם היחידה שם שלא מונשמת ע"י מכשירים. ועוד רייצ'ל אומרת שזה כמו לעבור מהריץ קארלטון (מלון יוקרה) למוטל-6 (מלון דרכים ברמת עכברושים). א
בימים האחרונים יש בעיות חדשות. כזכור התחילו לתת לה תוספת קפאין לעידוד פעולת המוח. ובכן, יתכן שנתנו יותר מידי. כי עכשיו ליעם כבר 4 ימים לא ממש ישנה (וכמובן שגם רייצ'ל לא ישנה איתה). היא נורא נורא נורא עייפה אבל לא יכולה להירדם. וכשסוף-סוף היא נרדמת אז נכנסת איזו אחות או איזה מכשיר מתחיל לצפצף או לך דע מה עוד. היא מאד עצבנית - שזה מובן לגמרי. אתמול, עדיין בחדר טיפול נמרץ, היא התנדנדה בין מצב-רוח מצוין לעצבנות בטירוף. כשהיא מרגישה טוב והעצבנות לא משתלטת עליה, היא נראית כמעט יותר טוב מהאישפוז הראשון - זה עם הכליות מספטמבר (שאחריו דברים התחילו להדרדר). א
בכל אופן, יש עדיין את אותן הבעיות שכבר הזכרתי: הקאות, לחץ דם גבוה. על הלחץ דם הגבוה אני פחות מודאג. במוקדם או מאוחר אני מאמין שימצאו את התרופה הנכונה במינון הנכון. לגבי ההקאות אני יותר מודאג. זה משהו שיהיה הרבה יותר קשה לעלות עליו. אבל, ברפואה לפעמים אתה לא יודע הכל ובכ"ז דברים מתחילים להשתפר. אז מה שיבוא ראשון ניקח - אבחננה רפואית או שיפור במצב. א
פרספקטיבה: אתמול רייצ'ל ואני יצאנו לארוחת ערב במסעדה (אפילו שהמקרר שלנו בבית מפוצץ מארוחות שמלאכים הכינו לנו). סתם ארוחת ערב שנספיק לדבר פעם אחת ביחידות. אחרי ארוחת ערב הסתובבנו קצת במרכז קניות. שום דבר מיוחד. קנינו כמה דברים קטנים ויומיומיים פה ושם. בסוף, כשחזרנו לבי"ח רייצ'ל אמרה שהיציאה הקטנה והשולית הזו עושה לה יותר טוב מכמה שעות בבית - אז היא צריכה לעזור למיטב או לטפל בדברים. א
No comments:
Post a Comment