הו קזחסטן אהובתי

ובכן, חזרנו לטיפול נמרץ. מאז הניתוח לפני שבוע (להתקנת הג'י-טיוב) ליעם ישנונית מידי. ישנונית זה לא המונח הנכון.  באנגלית אומרים                                            א

lethargic

שפירושו רדום-מאד-עד-בלתי-מגיב.  היא ישנה רוב הזמן ובדקות המעטות שהיא ערה היא אפטית לגמרי.     א

יומן

בששי בלילה באיזשהו שלב התחלנו לשמוע אותה נושמת בצורה מוזרה.  אח"כ שכבנו במיטה בשעות הקטנות של הלילה וחשבנו מחשבות לא טובות על הנשימה שלה ובכלל.  בשלב מסוים ב-4 בבוקר או משהו כזה לקחנו לה לחץ דם והוא היה נמוך בצורה מדאיגה.  החלטנו לא להחליט ולחכות קצת.  אני חזרתי לנמנם ורייצ'ל התחילה לנקות - ב4-5 בבוקר.  מידי פעם היא בדקה את ליעם שוב ושוב.  לחץ בדם חזר להיות נורמלי.  אבל אז, בסביבות 6-7 מצאנו שטמפ' הגוף שלה נמוכה מאד - 34.5.  התקשרנו לחבר שיבוא להשאר עם מיטב ונסענו לחדר מיון.  עד שהגענו ונכנסנו ונבדקנו, כל המספרים כבר היו בסימן עליה.  אבל ליעם עדיין סופר ישנונית ובין לבין גם מקיאה כל הזמן.     א

החלק הכי גרוע בכל הסיפור זה חוסר התגובה שלה.  זאת ליעם הדעתנית, שמתלוננת ברגע שאתה מזיז אותה לא לשביעות רצונה; שצועקת כשמשהו מפריע לה. עכשיו מזיזים אותה והופכים אותה ומנקים אותה ודוקרים אותה והיא -  שקטה לגמרי.  לא אכפתית.  אפטית.  מה עובר עליה?  מידי פעם היא כן מתלוננת על משהו (קשה לדעת על מה), ואז אנחנו דווקא שמחים.  סימן חיים.     א

האם החיים שלה בסכנה? לא עד כמה שאני יכול לומר.  לחץ הדם סביר, הנשימה בסדר פלוס-מינוס, הטמפ' בסדר.  אז למה היא בטיפול נמרץ?  כי זו המחלקה הכי טובה כדי לברר מה אם האפטיות והשינה.  ככה אנחנו מבינים את זה.     א

 אמרתי לכם - או, קזחסטן הנה אני בא
אני שונא אנשים שמחפשים להיות צודקים ותמיד זוכרים לחזור חזרה ב"אמרתי לכם".  הקטע הבא הוא לא ע"מ להיות צודק אלא ע"מ להשיג סוף-סוף את תעודת הד"ר המיוחלת ממשרד הבריאות של קזחסטן.  הקורא חד-הזכרון ישים לב שאני הבעתי קצת תמיהה לפני שבוע כששיחררו אותנו מבית החולים.  כי ליעם היתה.....ישנונית!!!  האחריות היא לא רק על צוות ביה"ח אלא גם עלינו.  אנחנו כ"כ עייפנו מהמקום הזה שהאמנו שהבית יאושש את ליעם.  זו לא היתה הנחה בלתי-נכונה.  באותו זמן לא יכולנו לדעת.  ובכ"ז זה נראה לי אז נמהר מידי.  האם ליעם היתה מתאוששת יותר טוב אם היינו נשארים?  לעולם לא נדע.  מה שכן נדע זה להיות יותר זהירים בעתיד.  אבל לא חושבים על העתיד כרגע אלא רק על ההווה.     א

אירוניה מחורבנת

שכשליעם ישנונית כ"כ זה הזמן שאפשר לעשות דברים - כולל הפוסט הזה שנכתב מהחדר שלה בטיפול נמרץ ב-10 בלילה (אחרי יום ארוך ומתיש).  אתמול בנו מדפים בחדר שלה וניקו עם שואבי אבק וקדחו עם מקדחות חשמליות - וליעם כלום.  ישנה. ואילו כשהיא בריאה או חצי-בריאה היא צריכה את מלוא תשומת הלב שלנו.    א