?ניחוש נכון

אתמול התחילו לתת לליעם תרופה לא נגד כאבים אלא כזו שעושה מין ציפוי כזה על הבפנוכו של הבטן.  ההשערה היתה שהתפתחה לה מין דלקת כזו בקיר הפנימי של הבטן.  למה ואיך?  זו כנראה תופעה ידועה אצל חולים שמתאשפזים הרבה זמן ונמצאים גם תחת לחצים נוספים.  ליעם באמת התלוננה על איזור החזה והבטן.

בכל אופן, הניחוש הזה בינתיים מסתבר כאולי נכון.  ליעם לא נטולת כאבים לגמרי, אבל (א) הם פחותים בהרבה.  אין מה להשוות לסבל של הימים האחרונים; (ב) הם נשלטים ע"י תרופה רגילה לכאבים (כזאת שכל אחד יכול לקחת בלי מרשם); (ג) כל כמה שעות היא מקבלת את התרופה המצפה הזאת.


אבל  כמובן שדברים לא פשוטים כ"כ.  יש בעיות פוטנציאליות בשילוב בין התרופות השונות.  במלים אחרות, תרופה אחת מבטלת קצת-או-הרבה תרופה אחרת.  הערב, אחרי יום מצוין עם הרבה חיוכים, מעט כאבים, הרבה שינה, ליעם חטפה סיז'ר
 seizure
שנמשך כמה דקות טובות.  חושבים שזה אולי בגלל התרופה החדשה - זה שמצפה את הבטן - שמנטרלת את התרופה שהיא מקבלת למיזעור הסיז'רים.  אבל גם זה בגדר ניחוש כרגע ונצטרך לראות מה קורה בימים הקרובים.  א


קוראה כתבה

אני חייבת להגיד שהיתה לי הקלה כשקראתי שהחלטתם לתת לליעם תרופת הרגעה כלשהי. כל הזמן חשבתי - לו אני ליעם היתי מעדיפה הרגעה, למרות הסיכון, על כאב בלתי נסבל שכזה.

זה נכון, שאני כנראה לא קורצתי מהחומר שלכם ושל ליעם, עם העוצמות והכוחות שלא יאמנו, ולכן מבחינתי -  כאב זה דבר מפחיד, ונורא, ולעצמי - היתי רוצה להמנע ממנו.

אז קודם כל תודה על המחמאות (כוחות וכו').  שנית כל, זה לא כזה פשוט. כשהכאבים רק התחילו - בסוף השבוע כשאני נשארתי איתה - עוד לא היה ברור שזה כאבים.  ליעם יכולה להתלונן גם כשיש לה אור בעיניים או שבטלוויזיה יש משהו שלא לטעמה וכו'.  אמנם לא כמו שהיא מתלוננת על כאבים, אבל לא תמיד זה ברור כ"כ.  ידענו שקורה משהו, אבל לא היינו בטוחים שאילו באמת כאבים.  יותר נטינו לבחילה או משהו כזה.  אז איך אתה יודע איזו תרופה לתת אם אתה לא יודע מה הסימפטומים? 

שנית כל, כבר הסברתי את הסיבוכים עם הכליות והנשימה.  תרופה שפוגעת באחד משני אילו עלולה להיות קטלנית עבורה.  ככה פשוט.  לכן המילכוד המחורבן הזה.  זה לא פייר לליעם שלא מסוגלת לעשות את ההחלטה או אפילו לערער עליה או סתם להביע דעה.  היא רק כואב-לי-כואב-לי או שהיא בסדר.  זה קשה מאד לנו לראות אותה סובלת ככה (אבל מה זה הקושי שלנו לעומת הסבל שלה?).  אבל לפעמים זה המצב וזה מה יש.  אני שמח שעכשיו הוקל לה קצת ומקווה שכך ימשך ומקווה שלא הרסתי הכל בפוסט הזה טפו-טפו-טפו מים-מלח-מים-מלח. 
א

רופאה
קצת קשה לי לעקוב אחרי מה שרייצ'ל אומרת בימים האחרונים. היא כבר מכירה את כל התרופות והתהליכים.  כשהרופאים נכנסים לחדר לדבר איתה אני לרוב צריך תרגום אח"כ.  הם דנים בתרופות שונות ורייצ'ל כבר מכירה את כולן.  הרופאים מתייעצים איתה בקשר לאיזה תרופה לתת.  קרה כבר שאני הייתי פה שאחיות התקשרו אליה הביתה ע"מ להתייעץ בקשר לתרופה מסוימת.  תפסה מעמד פה, זאתי.    א

יום גידול
מכירים או זוכרים את הביטוי הזה? זה מה שהיינו קוראים ליום שבו היינו שמים סיגריה כבויה בתוך התה ע"מ לעשות לעצמנו חום מזויף ולא ללכת לבית ספר.  אני זוכר שבאווירה המזרח-אירופאית שגדלתי בה, אף אחד לא האמין לנו.  גם לא כשהיינו חולים באמת.  אשמים אלא אם כן הוכחה חפותנו.  אבל יום גידול זה יום גידול.  אסור לבזבז אותו על רגשות אשמה.  אז היום קיבלתי צילצול לעבודה כי מיטב לא הרגישה טוב. זה לא רלבנטי עבורי אם היא מזייפת או לא.  בכלל לא אכפת לי.  אני מגיע הביתה ומתייחס אליה כמו חולה אמיתית.  ולרוב זה עובד.  ההחלמה מהירה מאד....    א
אבל מה זה יום גידול שלנו, שבו סתם השתעממנו, לעומת יום גידול שלה?  יום גידול אמיתי.  היא יושבת במיטה שלה עם המחשב, האייפוד, הטלפון, והטלוויזיה.  עושה צ'אט עם החברות החולות-באמת שלה. ואנחנו חשבנו שאנחנו דור הסילון.  אה הבנתי.  קראו לנו ככה בגלל סיגריות סילון.... (מי זוכר?)   א