אתמול (שלישי) רייצ'ל אמרה "מספיק!!!" והיא התחילה לדון עם הרופאים איזו תרופה בכל זאת לתת לה. חייבים לנסות. אי אפשר להמשיך עם הסבל הזה. בסוף נתנו לה משהו. ב-7:30 בערב כשעזבתי את הבי"ח ליעם ישנה טוב. רייצ'ל סיפרה שהיא ישנה "בשקופיות" (תיאור שלי) - יעני ישנה שעתיים-שלוש, מתעוררת, מתלוננת, תרופה, חוזרת לישון, וחוזר חלילה. אבל, זה שהיא מצליחה לישון פה ושם זו כבר התקדמות. א
הענין עם ליעם הוא שלא כל תרופה מכניעה אותה מייד. אבל לפעמים כשנותנים לה תרופה מסוימת ברציפות זה לוקח כמה ימים לסם להיבנות בגוף שלה ואז היא שוקעת בתרדמה של שבוע. ראינו את זה קורה כבר. אז הטריק הוא אולי לא לתת לה ברציפות אלא לנסות לבנות מרווחי זמן נטולי תרופות בכלל ע"מ שהסם יתפוגג קצת לפני שהוא בונה מאגר בגוף שלה. אבל זה רק "אולי" והכל רק התחיל. נראה. א
סיפרתי לפני כמה ימים שאנחנו שוקלים דיאליזה. ובכן, אני לא יודע אם לומר שאנחנו לא שוקלים כבר, אבל בשיחה עם המומחה כליות הוא הסביר בפשטות ובישירות שמבחינתו היא לא מועמדת לדיאליזה - עדיין. במלים אחרות, הכליות (בעזרת תרופות) עדיין עושות עבודה מספיק טובה. אז למה אמרנו דיאליזה לפני כמה ימים? כי רופאים אחרים, שפחות בקיאים במצב, העלו דיאליזה כאפשרות שתפתור לה בעיות בלתי מוסברות. אבל הוא הסביר אחד-לאחד שאין הרבה הגיון בתקווה כזו. התרשמתי מאד מההסבר שלו. א
סיפרתי לפני כמה ימים שאנחנו שוקלים דיאליזה. ובכן, אני לא יודע אם לומר שאנחנו לא שוקלים כבר, אבל בשיחה עם המומחה כליות הוא הסביר בפשטות ובישירות שמבחינתו היא לא מועמדת לדיאליזה - עדיין. במלים אחרות, הכליות (בעזרת תרופות) עדיין עושות עבודה מספיק טובה. אז למה אמרנו דיאליזה לפני כמה ימים? כי רופאים אחרים, שפחות בקיאים במצב, העלו דיאליזה כאפשרות שתפתור לה בעיות בלתי מוסברות. אבל הוא הסביר אחד-לאחד שאין הרבה הגיון בתקווה כזו. התרשמתי מאד מההסבר שלו. א
No comments:
Post a Comment