אחת בלילה-בוקר. ליעם ברצף אינסופי של אאאאווו אאאאווו אאאאווווו. הרופאים לא יודעים מה לעשות. אין דרך להרגיע אותה. מה אתה עושה שאתה רואה את הבת שלך סובלת ממש על ידך ואין דרך לעזור לה? מה אתה עושה?
בעבר הזכרנו את המשחק העדין בין לתת משככי כאבים לסמי מרץ. סמי מרץ משפרים את פעילות המוח ובעקבות כך הנשימה של ליעם יותר סדירה. הבעיה איתם זה שהם גם מעלים את לחץ הדם שלה (שלפעמים הוא גבוה בלווא הכי) וגם משאירים אותה ערה, עצבנית, חסרת מנוחה. משככי הכאבים מרגיעים, אבל גם גורמים להאטה בנשימה שלה עד דרגות מסוכנות. אז לפני יומיים-שלושה התחילו לתת לה ממריצים. ומאז היא חסרת מנוחה. אתמול הורידו את המינון של הממריץ לחצי, ועדיין זה השאיר אותה ערה ועצבנית כל הלילה. אתמול גם הוחלט שיפסיקו עם הממריץ הזה לגמרי כדי לנסות. אבל הבוקר, אחרי לילה ללא שינה וכשהיא סובלת נורא, הצוות הרפואי עשה טעות ושוב נתנו לה את הסם הממריץ. היא היתה סופר-עצבנית הבוקר ועד הצהריים. זו טעות חמורה של הרופאים (אמנם לא מסוכנת אבל מעצבנת ושפוגעת בבריאות של ליעם). כשהרופאה על הקומה סיפרה לי שעשתה את הטעות ולקחה אחריות על עצמה, בכלל לא התעצבנתי. ברגע שמשהו כבר שייך לעבר אני לא מתעסק איתו. הלב שלי והדאגה שלי עם ליעם, אבל מה זה יעזור לי אם אתעצבן על הרופאה?
אז עוד לילה קשה עומד לפני רייצ'ל. וע"מ שהקורא בבית יבין את המשפט הזה צריך לדמיין את ליעם במיטה ערה ממש כל הלילה ומתלוננת בלי הרף. ואת רייצ'ל (או אותי אתמול בלילה) יושבת שם ומנסה להרגיע אותה בלי יכולת לעזור לה ממש. זה קורע את הלב מצד אחד; מצד שני, צריך להיות חזקים ע"מ לתמוך בה ולעזור לה לפחות מבחינה מנטלית.
בכל אופן, דברים מאד לא פשוטים עם הבריאות הכללית של ליעם. נדע יותר בימים הקרובים - אולי. אולי כי באמת לא יודעים מה קורה איתה. הרופאים עוד לא ראו מעולם מקרה כזה.
א
-- Asher
בעבר הזכרנו את המשחק העדין בין לתת משככי כאבים לסמי מרץ. סמי מרץ משפרים את פעילות המוח ובעקבות כך הנשימה של ליעם יותר סדירה. הבעיה איתם זה שהם גם מעלים את לחץ הדם שלה (שלפעמים הוא גבוה בלווא הכי) וגם משאירים אותה ערה, עצבנית, חסרת מנוחה. משככי הכאבים מרגיעים, אבל גם גורמים להאטה בנשימה שלה עד דרגות מסוכנות. אז לפני יומיים-שלושה התחילו לתת לה ממריצים. ומאז היא חסרת מנוחה. אתמול הורידו את המינון של הממריץ לחצי, ועדיין זה השאיר אותה ערה ועצבנית כל הלילה. אתמול גם הוחלט שיפסיקו עם הממריץ הזה לגמרי כדי לנסות. אבל הבוקר, אחרי לילה ללא שינה וכשהיא סובלת נורא, הצוות הרפואי עשה טעות ושוב נתנו לה את הסם הממריץ. היא היתה סופר-עצבנית הבוקר ועד הצהריים. זו טעות חמורה של הרופאים (אמנם לא מסוכנת אבל מעצבנת ושפוגעת בבריאות של ליעם). כשהרופאה על הקומה סיפרה לי שעשתה את הטעות ולקחה אחריות על עצמה, בכלל לא התעצבנתי. ברגע שמשהו כבר שייך לעבר אני לא מתעסק איתו. הלב שלי והדאגה שלי עם ליעם, אבל מה זה יעזור לי אם אתעצבן על הרופאה?
אז עוד לילה קשה עומד לפני רייצ'ל. וע"מ שהקורא בבית יבין את המשפט הזה צריך לדמיין את ליעם במיטה ערה ממש כל הלילה ומתלוננת בלי הרף. ואת רייצ'ל (או אותי אתמול בלילה) יושבת שם ומנסה להרגיע אותה בלי יכולת לעזור לה ממש. זה קורע את הלב מצד אחד; מצד שני, צריך להיות חזקים ע"מ לתמוך בה ולעזור לה לפחות מבחינה מנטלית.
בכל אופן, דברים מאד לא פשוטים עם הבריאות הכללית של ליעם. נדע יותר בימים הקרובים - אולי. אולי כי באמת לא יודעים מה קורה איתה. הרופאים עוד לא ראו מעולם מקרה כזה.
א
לראות את הילד שלך במצוקה, בלי אפשרות לעזור לו - זה אחד ממצבי חוסר האונים המתסכלים ביותר שיש. מתפללת שמצבה יוטב. מתי היא מצליחה לישון קצת? מתי אתם מצליחים לישון קצת.
ReplyDelete