כמה טוב שבאת הביתה

יומן


1:37 בלילה-בוקר
הקאה.   רבע שעה של הקאות או חצי הקאות או נסיונות הקאה.  החלפנו כמה מגבות שהתלכלכו והתפזרנו למיטות - רייצ'ל חזרה למיטה שלנו עם מיטב; ליעם ואני בחדר של הבנות.    
התחלנו נגלת כביסה.

1:55
הקאה נוספת.  יותר קטנה.  אבל ליעם מפסיקה לנשום קצת.  המכשיר מצפצף.  מעודדים אותה כמה דקות והנשימה חוזרת להיות סבירה.  לפעמים גם קשה לסמוך על המכשיר.  יש מגע שמתחבר לאצבע שלה אבל האצבע שלה קטנה מידי והקריאה במכשיר לא תמיד מהימנה.  אז מה אתה עושה - נכנס לפניקה כי היא לא נושמת או אומר "אה, זה רק המכשיר"?  ואיך יודעים?  בקיצור, בלגן.
והנה רשימת המכשירים במיני-בית חולים שלנו: 
מכשיר חמצן (תמיד היה פה)
מכשיר האכלה - קיים בכמה חודשים האחרונים
מוניטור שמראה את הפולס שלה וספיקת חמצן
משאבת ואקום לפנות נוזלים מהפה שלה בזמן הקאות.
הכביסה למייבש; נגלת כביסה חדשה.

2:38
עוד נסיון הקאה ובלגן עם ספיקת החמצן.  באותה הזדמנות גם גילינו חיתול מסריח.  שילשול.  איכס.  מטליות רטובות.  סדינים חדשים.  עבודה.
הכביסה למייבש; נגלת כביסה חדשה.

3:24
.....וככה זה נמשך כל הלילה......

ב-6 רייצ'ל באה להחליף אותי והלכתי לחטוף כמה שעות שינה.

8:30 בבוקר
ליעם סוף כל סוף נרדמה טוב.  במשך היום ליעם מקיאה או מנסה להקיא הרבה פחות משום מה.  אבל היתה עוד אפיזודה רצינית שבה היא שכחה שהיא צריכה לנשום.

כפי שהקורא חד ההבחנה רואה, זה אינסוף עבודה - שלא לדבר על העייפות ועל הלחץ תנשום-או-לא-תנשום.  אז מה כ"כ טוב בלהיות בבית?  אין פה תשובה חד משמעית לכאן או לכאן.  מצד אחד בבי"ח יש עזרה מידית ותשומת לב של הרופאים ולא צריך לעשות כביסה כל היום וכל הלילה.  מצד שני כשיש דקה לנשום אתה חי בבית שלך וזה תמיד יותר טוב.  והעיקר:  באיזה מקום יש לליעם  סיכוי יותר טוב להשתפר?  אילו רק מקצת השאלות שאין להן תשובה קלה.


תודה
דקה לפני שאני נרדם לשינה זריזה בין הקאות אני זוכר לציין לעצמי 3 דברים חיובים שקרו היום:
משהו טוב שקרה בעבודה
עזרתי לרייצ'ל כשהיתה צריכה
ליעם נושמת במיטה על ידי


א