עיקר החדשות
ימי הסופשבוע שעבר היו אומללים. ליעם כל הזמן התלוננה על כאבים ובלילה לא ישנה. בעצם גם ביום בקושי. מייד אח"כ, שני-שלישי, היא היתה בדיוק ההפך. ישנה כל הזמן, לא מגיבה, לא מתלוננת. מפחיד. החלק הכי גרוע זה כשהיא לא מגיבה. העיניים פתוחות אבל היא בוהה לאי-שם. גם כשאנחנו תוקעים את הפרצוף שלנו לתוך העיניים שלה וכשרואים שהיא "שם", היא לא מגיבה. מעבר לסימני השאלה הברורים של מה עובר עליה, יש סימני שאלה "אנושיים": כשאנחנו מטפלים בך, קר לך, חם לך? האם את רוצה את התכנית הזו בטלוויזיה או אחרת או בכלל לכבות? את רוצה אנשים בחדר או להיות לבד? כואב או לא כואב? ביום שלישי אחה"צ רייצ'ל לקחה דגימות מסוימות לרופא וגילו ששוב יש לה דלקת בדרכי השתן ושזו כנראה - שוב, רק ניחוש - הסיבה לכל השבוע האחרון. אתמול בלילה רייצ'ל הגיעה עם אנטיביוטיקה חדשה. אחרי שעה-שעתיים ליעם התחילה שוב להקיא - מה שלא עשתה כבר כמה ימים
בזמן כתיבת מלים אילו ליעם ישנה למרות הרבה רעש מסביבה. לפני חודש היינו לוקחים אותה במצב כזה לבי"ח. אבל היום יש לנו מיני-בי"ח בבית. הנשימה שלה סדירה, לחץ הדם קצת גבוה אבל לא בשמיים, טמפ' הגוף סבירה. אז אין לנו שום סיבה נראית לעיין לקחת אותה לסדרת טירטורים בבי"ח. כמובן שכל זה עשוי להשתנות אם נראה שהיא לא יוצאת מזה בקרוב
זו לפני חג המולד פה והכל הולך להיות סגור מיום חמישי עד יום שני. לכן חשוב לנו לדעת מה קורה איתה בקרוב מאד. מצד שני, חדר מיון וטיפול נמרץ תמיד זמינים
ימי הסופשבוע שעבר היו אומללים. ליעם כל הזמן התלוננה על כאבים ובלילה לא ישנה. בעצם גם ביום בקושי. מייד אח"כ, שני-שלישי, היא היתה בדיוק ההפך. ישנה כל הזמן, לא מגיבה, לא מתלוננת. מפחיד. החלק הכי גרוע זה כשהיא לא מגיבה. העיניים פתוחות אבל היא בוהה לאי-שם. גם כשאנחנו תוקעים את הפרצוף שלנו לתוך העיניים שלה וכשרואים שהיא "שם", היא לא מגיבה. מעבר לסימני השאלה הברורים של מה עובר עליה, יש סימני שאלה "אנושיים": כשאנחנו מטפלים בך, קר לך, חם לך? האם את רוצה את התכנית הזו בטלוויזיה או אחרת או בכלל לכבות? את רוצה אנשים בחדר או להיות לבד? כואב או לא כואב? ביום שלישי אחה"צ רייצ'ל לקחה דגימות מסוימות לרופא וגילו ששוב יש לה דלקת בדרכי השתן ושזו כנראה - שוב, רק ניחוש - הסיבה לכל השבוע האחרון. אתמול בלילה רייצ'ל הגיעה עם אנטיביוטיקה חדשה. אחרי שעה-שעתיים ליעם התחילה שוב להקיא - מה שלא עשתה כבר כמה ימים
בזמן כתיבת מלים אילו ליעם ישנה למרות הרבה רעש מסביבה. לפני חודש היינו לוקחים אותה במצב כזה לבי"ח. אבל היום יש לנו מיני-בי"ח בבית. הנשימה שלה סדירה, לחץ הדם קצת גבוה אבל לא בשמיים, טמפ' הגוף סבירה. אז אין לנו שום סיבה נראית לעיין לקחת אותה לסדרת טירטורים בבי"ח. כמובן שכל זה עשוי להשתנות אם נראה שהיא לא יוצאת מזה בקרוב
זו לפני חג המולד פה והכל הולך להיות סגור מיום חמישי עד יום שני. לכן חשוב לנו לדעת מה קורה איתה בקרוב מאד. מצד שני, חדר מיון וטיפול נמרץ תמיד זמינים
שינוי באורח החיים - אולי
ביום שלישי לראשונה ישבה אצלנו אחות שכירה כמה שעות. זו תכנית שננסה ע"מ להוריד את הלחץ הבלתי פוסק ממש מרייצ'ל. כרגע זה מסודר לפעם בשבוע ובמימון של המשפחה. מנסים לעבוד על מימון ממשלתי והרחבת השעות. אבל כל זה עוד ממש חדש אז זה כל מה שיש לספר כרגע. מה שצריך לזכור שעזרה של אחות זו עזרה לרייצ'ל ואין פה שום השפעה על מצבה של ליעם
ומהזווית של ליעם: איך היא תקבל אותה? האם - למרות שהיא לא מדברת הרבה - זה בסדר מצידה שמישהו יפלוש לה לאיזורים הצנועים והפרטיים? הרי כל העולם ואחותו פולשים לה לכל פינה בגוף. איך היא באמת מרגישה?
אי אפשר בלי פרספקטיבה
בדיוק שאתה חושב שהחיים שלך בביוב אתה מוצא מישהו עם דברים אחרים ששמים הכל בפרספקטיבה. לידידה שלנו נפטרה אחות בגיל צעיר יחסית בגלל סיבוכים אחרי ניותוח לב; לא עברו יומיים ולאמא החורגת שלה התגלה גידול במוח. לכל דבר יש פרספקטיבה בחיים
פרספקטיבה 2
בעבודה מאד מאד לא-עסוק עכשיו. אני יושב באפס מעשה רוב הזמן ומשתומם איך הם משלמים לי את כל הכסף הזה בשביל לשבת מובטל. טוב, יש להם את השיקולים שלהם ואני מקווה שבינואר זה ישתנה. אבל בינתיים אני מסתכל על איפה הייתי לפני חודשיים - מובטל ממש, גם בלי עבודה וגם בלי משכורת. עדיף בהרבה מה שקורה עכשיו. יש לי עוד חברים שהם מובטלים כבר קרוב לשנה
ומהזווית של ליעם: איך היא תקבל אותה? האם - למרות שהיא לא מדברת הרבה - זה בסדר מצידה שמישהו יפלוש לה לאיזורים הצנועים והפרטיים? הרי כל העולם ואחותו פולשים לה לכל פינה בגוף. איך היא באמת מרגישה?
אי אפשר בלי פרספקטיבה
בדיוק שאתה חושב שהחיים שלך בביוב אתה מוצא מישהו עם דברים אחרים ששמים הכל בפרספקטיבה. לידידה שלנו נפטרה אחות בגיל צעיר יחסית בגלל סיבוכים אחרי ניותוח לב; לא עברו יומיים ולאמא החורגת שלה התגלה גידול במוח. לכל דבר יש פרספקטיבה בחיים
פרספקטיבה 2
בעבודה מאד מאד לא-עסוק עכשיו. אני יושב באפס מעשה רוב הזמן ומשתומם איך הם משלמים לי את כל הכסף הזה בשביל לשבת מובטל. טוב, יש להם את השיקולים שלהם ואני מקווה שבינואר זה ישתנה. אבל בינתיים אני מסתכל על איפה הייתי לפני חודשיים - מובטל ממש, גם בלי עבודה וגם בלי משכורת. עדיף בהרבה מה שקורה עכשיו. יש לי עוד חברים שהם מובטלים כבר קרוב לשנה
No comments:
Post a Comment