לפני הכל הבהרה קטנה לגבי אחד הפוסטים האחרונים. קוראים שאלו לגבי הטבה במצב ההקאות והייתי די מסוייג בתגובה שלי. אז האמת היא שליעם באמת מקיאה פחות. אם לפני כמה שבועות זה היה 5-6-7 פעמים ביום אז היום זה יותר כמו פעם ביום ולפעמים אפילו זה לא. אז לכאורה זו באמת הטבה, או לפחות הקלה. באותו זמן סימני השאלה נותרו: מה גרם להקאות התכופות אז ומה שיפר את המצב. אני מסופק אם אי פעם נדע.
חזרה לצבא
נדמה לי שכל הבלוג הזה התחיל מפוסט בשם "כוננות". נו, אז כוננות היתה ונשארה ועכשיו הוספנו גם שמירה במשמרות. ממש משטר צבאי פה. אחד מאיתנו "הולך לישון" עם ליעם בחצי הראשון של הלילה (המרכאות כי לרוב אין שם שינה) ובאמצע הלילה מחליפים משמרות ככה שכל אחד מאיתנו יצליח לישון 3-4 שעות.
חמסינים במשלט
עכשיו, מז זה להיות איתה בלילה כשהיא לא ישנה? רוב הזמן עובר בנסיונות להרגיע אותה.
ליעם: אאווו, כואב לי, אמא, אמא, אמא - ככה זה הולך כל הלילה ממש.
אני (או רייצ'ל): איפה כואב?
ליעם: אאווו, כואב לי, אמא, אמא, אמא
לסובב אותך על הצד?
כן
(מסובבים)
ליעם: אאווו, כואב לי, אמא, אמא, אמא
לסובב חזרה?
ליעם: אאווו, כואב לי, אמא, אמא, אמא
ליעם, לסובב אותך חזרה?
כן
(מסובבים)
ליעם: אאווו, כואב לי, אמא, אמא, אמא
ולפעמים שקט מיוחל......אני נכנס למיטה של מיטב בשקט....איך שמשתלטת עלי שינה...
ליעם: אאווו, כואב לי, אמא, אמא, אמא
ליעם: אאווו, כואב לי, אמא, אמא, אמא
ליעם: אאווו, כואב לי, אמא, אמא, אמא
רוצה וידאו?
כן
והרבה פעמים ברגע שהטלוויזיה מודלקת (ב-1, 2, 3 בלילה-בוקר) היא מחליפה מצב רוח בבת אחת. מהתלוננות לשמחה. אבל איפה השינה?
שינה
במסגרת הנימה החיובית יותר, אתמול היה הלילה הראשון מזה אנ'לאיודעכמה שליעם ממש ישנה. אמנם התעוררה פה ושם, אבל ישנה די רצוף רוב הלילה. רייצ'ל אומרת שזה הלילה הכי טוב שלה (של רייצ'ל) מזה 3 חודשים. ע"מ לשים דברים בפרספקטיבה הנכונה, היא לא ישנה יותר מ-7 שעות.
אירוניה
היום מגעיל: גשום וקר. בימים כאלו לפני ספטמבר האחרון (שאז התחיל כל הבלגן הנוכחי) ליעם תמיד היתה נשארת במיטה כל היום. איכשהו הגוף שלה ידע מה קורה בחוץ. והיום היא כאילו חזרה לעצמה. ישנה רוב היום ואולי היתה ישנה כל היום - אם היו נותנים לה. אבל לגמרי במקרה היו לה שתי יציאות לראות שני רופאים מומחים היום (בטן וניורולוגיה). אז ליעם, שבשבועות האחרונים בקושי עוצמת עין, היום רוצה רק לישון. ודווקא היום - היום שכ"כ חיכינו לו - היא חייבת לצאת מהבית לראות רופאים, ועוד במזג אוויר הזה. הפוך על הפוך הכל פה.
וזה אולי המקום לשאול עוד שאלה: הרי זכורים לנו הימים שבהם היא היתה ישנונית מידי. האם דברים התהפכו שוב והיא תחזור להיות ישנונית? הכל עוד חדש אז כמובן שאין תשובות. אני מאמין שלא. אני מאמין שהיא פשוט משלימה שעות שינה וגם מרגישה את מזג האוויר שבחוץ. בכל אופן, כשהיא ישנה ככה אז יש לנו יותר חיים.
מכל הבלוג הזה עושה רושם שאין לנו חיים וליעם זה כל עולמנו. זה די נכון, אבל בכ"ז צריך ללכת לעבוד (אחרי לילות ארוכים ללא שינה) ויש את מיטב שצריכה עזרה ותשומת לב ויש את כל שאר הירקות של החיים.
ביולוגיה
את שיעורי הביולוגיה מהבית ספר אני דווקא זוכר טוב. באחד מהם הכנסתי שני גולים. באחר רק אחד עם שני בישולים (אבל זה בגלל שירדתי הרבה להגנה). את רובם ביליתי על הדשא. כרומוזומים והחברים שלהם אף פעם לא היו התחביב שלי. שמחתי מאד שהפרק הזה בחיי נגמר (למרות שהחסרתי את הכדורגל הטוב). והנה באה מיטב שלי ומחיה מיטוכונדריות שכבר מתו בי מזמן.
במסגרת לימודי ה"מדע" שלה הם לומדים על מבנה התא וכל זה. נתנו להם פרוייקט לעשות "יצירה" שתייצג את הנושא הנלמד. השאירו את היצירה לדמיון שלהם. רוב הילדים עשו משהו פשוט - מין יעני וויקיפדיה או משהו כזה. מיטבי שלנו הלכה על משהו אורגינל: תצוגת אופנה של המיטוכונדריות והכרומוזומים. היא כתבה מחזה - על אמת- גייסה את הילדים השכנים, ביימה, ואחרי זה הם התחילו לצלם. אבל מרוב התרגשות ורצון לגמור עם זה כמה שיותר מהר, היא צילמה הכל במצלמה הקטנה שלה במקום במצלמת וידאו. ואז היא באה לאבא שלה (שחקן הכדורגל שביולוגיה ממנו והלאה - למרות שבקורס הנדסאים קיבלתי 90 בפיזיולוגיה של הצמח, עד היום לא ברור לוועדה איך) שירכיב את החתיכות של הסרט ביחד, שיערוך.
עכשיו, אני די מתמצא במחשבים וכל זה, אבל לערוך סרט זה כבר יותר מסתם להבין במחשבים. זה יותר קרוב לאמנות וצריך גם תוכנה מתאימה. ובעיקר, צריך נסיון. אבל סוף השבוע התקרב ולאף אחד אין זמן לתירוצים: את הפרוייקט חייבים להגיש עד יום ששי (היום) ומיטב היא לא אחת שמוכנה להסברים מדופלמים. לא באמת, היא לא. היא היתה מנתקת אותי מהמשפחה כנראה לצמיתות אם לא הייתי עושה משהו.
נו אז ניגשתי למלאכה - כל זה, כזכור, כשליעם לא ישנה בלילה וכולנו מסתובבים עייפים וצריך לעבוד וכל זה. אחרי כמה נסיונות כושלים הצלחתי לשים משהו ביחד. ולהפתעתנו יצא משהו לגמרי לא רע. כל הכבוד למיטב על הרעיון המקורי, העבודה הקשה, זה שהצליחה לגייס טכנאי ווידאו-שונא-ביולוגיה-אוהב-רק-ספורט, ובעיקר, שהחזירה אוסמוזה לחיי הריקים מתוכן.
את הסרט שמנו ב
youtube
No comments:
Post a Comment