Sunday, March 21, 2010

אבל היום זו מיטב



היום לא נזכיר את ליעם.  היום זה היום של מיטב.  עבדה קשה כמה חודשים והיום היתה הופעת האביב שלה (יש כמה בשנה).  היום זה היה ג'ז, ריקוד מודרני, ואולי גם בלט, מה אני יודע?  מיטב כיכבה ב-4 מ-5 ריקודים.  אני מסתכל עליה (בגאווה) וחושב:
זאת הילדה שאני עוזר לה ללכת לישום בלילה ולקום בבוקר, שאני מכין לה ארוחות (רחמנות עליה), שאני עוזר לה בעבודת בית, שאני מעודד אותה אבל גם כועס עליה - כמו כל הורה?  לא להאמין.  זאת באמת היא
?


 

מדריך סל הכביסה לריקוד מודרני
איך שאנחנו יושבים שם ומסתכלים בהתרגשות במיטב, רייצ'ל פתאום רוכנת ולוחשת "החולצה שלך מסריחה".  עוד קרב אבוד
 
מדריך סל הכביסה לגינון נכון

בד"כ, כשאנחנו משפחה נורמלית (מושג שלא בטוח שתופס למשפחה שלנו), אני לא עושה כביסה.  אני מכיר במגבלות שלי.  אני מקפל - אם ספורט בטלוויזיה מאפשר זאת, כמובן.  אבל עכשיו שאני "הורה בודד", אין ברירה, צריך גם לכבס.  אבל כשמכבסים צריך לדעת מה לשים עם מה, מה לזרוק למיבש ומה לא, וכו'.  וכמובן שאני הורס בגדים בכיף.  אבל כמו שאני אומר לרייצ'ל:  לכל מלחמה יש את הקורבנות שלה.
ואני כמובן משתמש באותו משפט ממש פעם בשנה כשאני מוציא צמח יקר ואקזוטי בזמן שאני מתנדב לעשב את הגינה (מה שאומר שאין שום דבר מענין בטלוויזיה).  אני מנחש שזה התת-מודע שלי עושה את העבודה בשבילי, עד שייאמר במפורש:  אל תעשה כביסה ואל תעשב.  הרגע בו הרביצה שלי על הספה תקבל גושפנקה רשמית. 

י

No comments:

Post a Comment