טוב, רואים מייד שאני אולי סביר בשרברבות (בעיקר אם אני מצויד במפתח צינורות גדול וחומר נגד חלודה) אבל חייב להשלים חומר באנטומיה. יש הנוטים לשייך את זה לעובדה שבשיעורי ביולוגיה שיפרתי את יכולת הבישולים וההבקעות שלי. אולי. בכל אופן, האינפורמציה שנתתי בפוסט הקודם לא היתה לגמרי מדויקת בגלל טלפונים שבורים. היום דיברתי באופן ישיר עם שתי רופאות (החזקתי את הסנטר בפוזה של אדם מהרהר וכמובן לא הסגרתי את ענין הכדורגל אז הן האמינו לבלוף) אז אני מבין את הענין בצורה יותר טובה. זה הולך ככה:
השרטוט הפרימיטיבי שלעיל עדיין אקטואלי. במקום
A ו B
נקרא לקווים אדום וכחול (ע"מ לבלבל את האויב). אילו הקווים של הדיאליזה. הקו של הטי-פי-אן הוא הקו הסגול. כל "קו" כזה הוא צינור פלסטיק שמתחבר לווריד בסופו של ענין. עד כאן שרברבות. עכשיו החלק הקשה (ובדיעבד מתברר שמזל, אבל ממש מזל, שביליתי את השנים ההן בכדורגל במקום ללמוד כי עכשיו אני פנוי לגמרי לביולוגיה; אין שום מצב שאם הייתי מבזבז את השנים ההן בלימודים הייתי יכול ללמוד כדורגל היום). נתחיל בזה שהבקטריה שגודלת נדבקת לדפנות הצינורות. כבר כתבתי שע"מ שהאנטיביוטיקה תהיה אפקטיבית יותר לגוף צריך קודם כל להסיר אותה מהצינורות פלסטיק. ופה הסיבוך - וגם אי הדיוק בהסבר הקודם. ע"מ לנקות את חלקי הצינור המלאכותיים (הפלסטיק) מבקטריה הטקטיקה המוצעת (שבעצם מיושמת כבר) היא לנעול את הקווים עם אנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה יושבת שם בפקק (להבדיל מלהיות מוזרקת לגוף) ואוכלת את הבקטריה שבצינור. כשזה זמן לדיאליזה שואבים את שאריות האנטיביוטיקה מהצינור ואז אפשר לעשות תנועת נוזלים דו כיוונית. עד כאן יש? יפה.
בקווי הדיאליזה אין בעיה וזה בדיוק מה שעושים. הסיבוך הוא עם הקו ה"סגול" - קו הטי-פי-אן. כעקרון רוצים לעשות בדיוק אותו דבר. אבל מסיבה שלא לגמרי ברורה הקו הזה לא מאפשר לשאוב נוזלים חזרה החוצה (השערה אחת היא שהקו מגיע עד דופן הווריד; הוא יכול לדחוף נוזלים לתוך הגוף אבל דופן הווריד סותם אותו בנסיון השאיבה. סליחה שחזרתי לשרברבות בחלק האנטומי. לא יכולתי להתאפק). ולמה זה חשוב לשאוב את האנטיביוטיקה חזרה החוצה? כי אם ידחפו אותה פנימה יש סכנה שתהיה יותר מידי אנטיביוטיקה בגוף (ופה החלק שבו אני לא שואל שאלות כי אני כבר מריח שהתשובות שינתנו ידברו בשפת מולקולות ואנזימים ומיטוכונדריות - שהיו הסיבות הראשיות לבריחתי לדשא). בכל אופן, זו הסיבה שהקו הזה בעייתי. אבל יש רופאים שסבורים שזה לא ממש משנה כי אנטיביוטיקה היא אנטיביוטיקה והיא אמורה לטפל בכל בקטריה - אם בכלי הדם או בצינור פלסטיק. זה החלק שבו הרופאים לא ממש חלוקים, אבל עם זוויות הסתכלות שונות. נגיד ככה: אם הקו הזה לא היה בעייתי הפוסט הזה היה הרבה יותר קצר.
שבת היתה טובה
בינתיים נראה כאילו האנטיביוטיקה בכ"ז התחילה לעבוד. לליעם היה לילה טוב אתמול (בין ששי לשבת) וגם היום היה לה יום טוב. היא פותחת עיניים, מדברת קצת, ירד לה החום. אפילו ביקשה לאכול.
אבל עם העירנות חזרו הכאבים
שבת בלילה כבר לא. היא נאנחה כל הלילה. זה לא היה כמו הלילות הכי גרועים שלה, אבל היא היתה חסרת מנוחה. נרדמה לפרקים, אבל לזמנים קצרים מאד - וחזרה להאנח. ב 4:30 בבוקר, איך לא, קיבלתי שיחת עבודה שדרשה ממני להיות משהו כמו שעתיים בטלפון-מחשב. ממש באותו זמן ההאנחויות שלה גברו. היה סיוט אמיתי (רייצ'ל ישנה בבית כי לקחה את מיטב למחנה בהרים היום - ראשון). וזה איפה שאנחנו עכשיו - ראשון בבוקר. שינה רדודה מהולה באנחות.
י
No comments:
Post a Comment