קוראים שאלו:
מה עם ליעם? למה לא נותנים מורפיום? האם זה מסוכן לנשימה שלה?
באמת, זרקתי את האאאאוווווו אאאאאאווווווווווו אאאאאאאאאאאאווווווווווווו מהלילה הגיהנומי ההוא, ומאז לא דיווחתי - חוץ מענין האופניים. אז ככה:
ליעם עדיין בכאבים. החדשות הטובות הן שמצאו דברים שיכולים לעזור לכאבים. לפחות בינתיים. אותו אטיוון שלא עזר בלילה ההוא, היום כן עוזר. לך תבין. דברים לפעמים משתנים משניה אחת לזאת שבאה אחריה. קשה לתת הגדרה כללית מרגישה-טוב או מרגישה-רע. יש יותר מידי שינויים וגם משתנים. אז הכאבים מאז שלשום בלילה הם לפחות תחת שליטה כלשהי. בינתיים ליעם ישנה הרבה - חלק כתוצאה מהסמים המרגיעים וחלק גם בלי.
מורפיום: האפשרות הזו קיימת - לתת מורפיום בטפטוף לתוך הווריד. אנחנו משאירים את זה כאופציה אחרונה ובינתיים לא מרגישים שהגענו לשם. וכן, יש את החשש שהנשימה שלה (שבלווא הכי איטית מאד) תואט עד לדרגה מסוכנת. אני אישית לא חושב שזה יקרה, אבל זה יותר ע"ס אמונה מאשר ראיות מדעיות.
מה עוד קורה? סיפרנו על התרופה הפסיכיאטרית ההיא. אחד מתופעות הלוואי שלה היא "ניעות" (ע"ע) יותר גדולה ויותר קלה. במלים אחרות, קקי. במקרה של ליעם זו תופעת לוואי מבורכת - ככה חשבנו (ועדיין חושבים, אבל...). ובאמת, היא פתאום מחרבנת כמו שלא עשתה כבר חודשים. באותו זמן נשאלת השאלה אם כל הניעות (ע"ע) הזו מביאה לחוסר נוחות בבטן שלה וזה מקור האאאאאאווווווים. לא ידוע.
אני מקצר ושם בבלוג כי אנחנו עומדים להוציא את ליעם מהחדר. גם זה מצריך הסבר, אעפס. עד לפני כמה ימים היינו שמים אותה בכסא גלגלים ויוצאים החוצה - או לפחות מנסים. אבל ליעם נתקפה כאבים בכסא שהמשיכו גם אח"כ. אז אתמול השאלנו "אלונקה" על גלגלים (מיטה זמנית כזו) וגיגלנו אותה לגן בשכיבה. הרעיון הוא להוציא אותה מהחדר. להחליף אווירה. זה משהו שלא עושים פה וכולם הרימו גבה. לא רק זה, זה גם היה אחרי 8:30 בערב, שעת סגירת הדלתות. אז היינו צריכים "אישור מיוחד" מהשומר (יעני, יאללה, תעשה טובה, נו). זה לא הלך קל. בהתחלה ליעם עוד צרחה מכאבים. אבל אחרי כמה זמן היא נרגעה ונרדמה שם. עד שהיינו צריכים להכנס חזרה. אז היא התעוררה ומייד התחילה להתלונן. אז זהו. רייצ'ל בדרך לפה וננסה להוציא אותה שוב החוצה. הייתי צריך לחשוב על זה קודם ולהבריח בירה.
י
הנה תמונה של כמה דקות אחרי שנרגעה (ועוד איזה חולדה שהתגנבה לתמונה ברגע שהצלם חשב על בירה ולא שם לב)י
No comments:
Post a Comment