אני נעשה כ"כ טוב בפסימיות המדומה שלי שזה מתחיל להדאיג. זמן קצר מאד אחרי שבבלוג באנגלית "הזהרתי" שכל דבר יכול לקרות בכל רגע, קיבלנו את הבשורה שאנחנו חוזרים לבית חולים. יותר מוקדם היום (שבת) רייצ'ל הריצה דגימת שתן למעבדה. תוך זמן קצר קיבלו אישור שדלקת השתן חזרה - כן, שוב. העובדות שליעם ישנה הרבה, התלוננה על כאבים, והשתן שלה נעשה "מעורפל" ביממה האחרונה הביאו את רייצ'ל, בעצת האחות השכירה, לקחת את הדגימה. יש כמה דברים שונים בכניסה הזו לב"ח מבעבר:
* היוזמה כולה שלנו (כלומר לא שלי אישית,,,,אני, למען האמת, העירו אותי בזמן ש"צפיתי" בגולף).
* זה נעשה מוקדם בשלב הכאבים. זה טוב. אין שום סיבה שליעם תסבול.
* הרבה מהתהליך נעשה בטלפון. כך שכל מה שנשאר לנו זה להגיע ישר לקומה הרגילה שלנו. זה הבדל גדול מכל הפעמים הקודמות שבהן ליעם היתה מטורטרת כמה שעות טובות בחדר מיון. מאז שהגענו, בסביבות 5 בערב, היא לא נזקקה אפילו למשככי כאבים. נשכבה במיטה וירדה עליה שלווה עמוקה. (האם איכשהו היא מזהה את ביה"ח כבית שלה?)
זהו. שעות ראשונות בב"ח. רייצ'ל אמרה "רק יומיים-שלושה". איך אני מפחד ממלים כאילו.
ד
* היוזמה כולה שלנו (כלומר לא שלי אישית,,,,אני, למען האמת, העירו אותי בזמן ש"צפיתי" בגולף).
* זה נעשה מוקדם בשלב הכאבים. זה טוב. אין שום סיבה שליעם תסבול.
* הרבה מהתהליך נעשה בטלפון. כך שכל מה שנשאר לנו זה להגיע ישר לקומה הרגילה שלנו. זה הבדל גדול מכל הפעמים הקודמות שבהן ליעם היתה מטורטרת כמה שעות טובות בחדר מיון. מאז שהגענו, בסביבות 5 בערב, היא לא נזקקה אפילו למשככי כאבים. נשכבה במיטה וירדה עליה שלווה עמוקה. (האם איכשהו היא מזהה את ביה"ח כבית שלה?)
זהו. שעות ראשונות בב"ח. רייצ'ל אמרה "רק יומיים-שלושה". איך אני מפחד ממלים כאילו.
ד
No comments:
Post a Comment