ליעם בבית. עכשיו, לפני שהקורא בן-עיזים קופץ משמחה כמו תייש חרמן, אני מזכיר את מה שאמרתי בעבר כבר כמה פעמים. היא בבית לא בגלל שמצבה השתפר מי-יודע-מה ולא בגלל שזיהו ופתרו איזו בעיה שבגללה נכנסה לב"ח. היא יצאה בגלל שמצבה הוא כזה שמה שהם עושם בב"ח רייצ'ל מאמינה שהיא יכולה לעשות לבד בבית. היא אשה (היא אשה? מתי זה קרה???) אמיצה וחכמה.
זה דורש עוד הסבר קטן, אעפס. ליעם לא מבריאה מכלום - לפחות לא רואים שום דבר. ההפך הוא הכמעט נכון. מחפשים התייצבות כבר כמה חודשים. עוד לא הגענו אליה. ליעם סובלת מכאבים כרוניים. ההתיחסות אל מצבה השתנתה מצידנו - ואולי גם מצד הרופאים: במקום לחפש סימפטומים, קודם מטפלים בכאבים שלה. שלא תסבול. ליעם בימים אילו כמעט כל הזמן בכאבים - חוץ ממתי שנותנים לה תרופות ואז היא שוכבת בשקט או ישנה. התמונה שבה רואים אותה מחייכת מאוזן לאוזן מלפני כמה ימים הפכה לזכרון מרוחק - לפחות כרגע.
אילו רק שעות ראשונות בבית. נראה כמה נחזיק פה מבלי לחזור לב"ח ואם המצב ישתפר באופן פלאי או יתדרדר או ישאר כמו שהוא.
שם
בכל החודשים האחרונים אנשים שואלים "אבל מה יש לה?". והתשובה תמיד היתה "לא יודעים בדיוק". והיא עדיין שרירה ונכונה. אבל לפני כמה ימים אחד הרופאים גילה שיש אולי שם לדבר הזה. הרי הוא לפניכם:
י
visceral hyperanalgesia
אני לא אנסה לתרגם (כי אני בעצמי מנסה לעכל) ובטח שלא להסביר. מה שכן, יש לינק:
www.articles.complexchild.com/
ושוב לפני שנקיים מחול תיישים, ננסה להבין שאין בשם הזה שום פתרון לבעיה, זאת אומרת בעצם בעיות, וגם לא מושג מה בדיוק גורם לכאבים. כל מה שיש ביד זה אולי, מדגיש: אולי, שם של סימפטומים. עד עכשיו לא היה כלום ועכשיו אולי יש קצה קצהו של משהו. וכשיש שם אז יותר קל אולי (שוב רק אולי) לבצע מחקר וליצור קשר עם מי שכתב וחקר כבר במקומות אחרים. האם זה נותן לנו תקווה? כמעט ולא. לליעם יש מכלול של כ"כ הרבה דברים שקשה להאמין שימצאו משהו בטוני (יעני קונקרטי) שיעזור להחזיר אותה לאיפה שהיתה פעם.
סקס - לא באמת, כמה הוא חשוב?
היום בכביש סואן, מחכה שיתחלף לירוק, שתי ציפורים על הכביש. או שני זכרים שרבים ביניהם על הזכות לזיין או זכר ונקבה באקשן. לא יכולתי לרדת לסופו של ענין בגין צנעת הפרט (יען כי שמרתי את העיניים על הכביש, כמו שישראל ספיר המורה לנהיגה שלי לימד אותי - תן לחתיכות של קרית שמונה לעבור....ידיים בעשרה לשתיים על ההגה...עיניים שתי אצבעות מעל המכסה מנוע). בכל אופן, זה היה בענין סקס, איך שלא תחתוך את זה. מכוניות נוסעות משני צידיהם והם ממשיכים כאילו אין שום דבר אחר בעולם. עד ש.....ניחשת נכון - נדרסו ונגמר ענין. נו, היה שווה? (האמת היא שאם זה היה באקשן אולי באמת מתו שמחים. אבל מה אם זה היה וויכוח? עדיף כבר פיגוע התאבדות, לא? תמות נפשי עם פלישתים.)
י
זה דורש עוד הסבר קטן, אעפס. ליעם לא מבריאה מכלום - לפחות לא רואים שום דבר. ההפך הוא הכמעט נכון. מחפשים התייצבות כבר כמה חודשים. עוד לא הגענו אליה. ליעם סובלת מכאבים כרוניים. ההתיחסות אל מצבה השתנתה מצידנו - ואולי גם מצד הרופאים: במקום לחפש סימפטומים, קודם מטפלים בכאבים שלה. שלא תסבול. ליעם בימים אילו כמעט כל הזמן בכאבים - חוץ ממתי שנותנים לה תרופות ואז היא שוכבת בשקט או ישנה. התמונה שבה רואים אותה מחייכת מאוזן לאוזן מלפני כמה ימים הפכה לזכרון מרוחק - לפחות כרגע.
אילו רק שעות ראשונות בבית. נראה כמה נחזיק פה מבלי לחזור לב"ח ואם המצב ישתפר באופן פלאי או יתדרדר או ישאר כמו שהוא.
שם
בכל החודשים האחרונים אנשים שואלים "אבל מה יש לה?". והתשובה תמיד היתה "לא יודעים בדיוק". והיא עדיין שרירה ונכונה. אבל לפני כמה ימים אחד הרופאים גילה שיש אולי שם לדבר הזה. הרי הוא לפניכם:
י
visceral hyperanalgesia
אני לא אנסה לתרגם (כי אני בעצמי מנסה לעכל) ובטח שלא להסביר. מה שכן, יש לינק:
www.articles.complexchild.com/
ושוב לפני שנקיים מחול תיישים, ננסה להבין שאין בשם הזה שום פתרון לבעיה, זאת אומרת בעצם בעיות, וגם לא מושג מה בדיוק גורם לכאבים. כל מה שיש ביד זה אולי, מדגיש: אולי, שם של סימפטומים. עד עכשיו לא היה כלום ועכשיו אולי יש קצה קצהו של משהו. וכשיש שם אז יותר קל אולי (שוב רק אולי) לבצע מחקר וליצור קשר עם מי שכתב וחקר כבר במקומות אחרים. האם זה נותן לנו תקווה? כמעט ולא. לליעם יש מכלול של כ"כ הרבה דברים שקשה להאמין שימצאו משהו בטוני (יעני קונקרטי) שיעזור להחזיר אותה לאיפה שהיתה פעם.
סקס - לא באמת, כמה הוא חשוב?
היום בכביש סואן, מחכה שיתחלף לירוק, שתי ציפורים על הכביש. או שני זכרים שרבים ביניהם על הזכות לזיין או זכר ונקבה באקשן. לא יכולתי לרדת לסופו של ענין בגין צנעת הפרט (יען כי שמרתי את העיניים על הכביש, כמו שישראל ספיר המורה לנהיגה שלי לימד אותי - תן לחתיכות של קרית שמונה לעבור....ידיים בעשרה לשתיים על ההגה...עיניים שתי אצבעות מעל המכסה מנוע). בכל אופן, זה היה בענין סקס, איך שלא תחתוך את זה. מכוניות נוסעות משני צידיהם והם ממשיכים כאילו אין שום דבר אחר בעולם. עד ש.....ניחשת נכון - נדרסו ונגמר ענין. נו, היה שווה? (האמת היא שאם זה היה באקשן אולי באמת מתו שמחים. אבל מה אם זה היה וויכוח? עדיף כבר פיגוע התאבדות, לא? תמות נפשי עם פלישתים.)
י
No comments:
Post a Comment