התמונה הקטנה
ביומיום קורים יותר מידי דברים בשביל הבלוג לכתוב עליהם. רופאים נכנסים ויוצאים עם מחשבות חדשות או תוצאות של בדיקות. מנסים להאכיל, מפסיקים להאכיל, יש כאבים, אין כאבים, הולכים לבדיקה, חוזרים, תוצאות, רעיונות, המספרים יותר טובים, המספרים פחות טובים, ועוד ועוד ועוד. בענין זה אני לא שונה בהרבה מהקורא בבית. אני מרוחק ומגיע רק לשעה-שעתיים בסוף היום שלי. נוגע-לא-נוגע. כשיש חדשות משמעותיות בתמונה בקטנה, אז אני משדר. אם אין אז אני לא טורח לטפטף לפה כל דבר קטן שקורה החדר (שהוא בעצם משמעותי מאד לגבינו - אולי שינוי דרך).
התמונה היותר רחבה
מצבה של ליעם לא ממש משתפר בחודשים האחרונים - אפילו הקורא הקהה-עיין וודאי שם לב. יש אפילו שיאמרו שמצבה הדרדר. אני לא בטוח בזה. אני רוצה להאמין שאם כל המצב של החודשים האחרונים הוא מערה חשוכה שלא יודעים מה יהיה בסופה, המצב כרגע הוא מין חדר צדדי במערה הגדולה. אין בו יותר אור או יותר חושך, אבל יתכן שאפשר לחזור ממנו למסדרון הראשי של המערה ומשם, מי יודע, אולי נמצא את הדרך לאור.
אבל מהי המערה הגדולה? אפילו אם ליעם תחזור לאיזשהו בסיס קבוע, עדיין נשארות כל מיני שאלות פתוחות:
* האם תהיה לה איכות חיים? שאלה קטנה שבעצם כוללת את רוב מה שבא אח"כ.
* האם הכליות יעשו את העבודה או שתצטרך דיאליזה?
* האם תוכל לאכול אוכל רגיל, מוצק?
* האם נוכל לטפל בה לבד?
* האם והאם והאם.
איוב-ב
מה יש? אם יש לשמואל א' וב' לאיוב לא מגיע? למה האפליה? אז הנה הגירסה שלנו בלוגובסקי לאיוב ב':
את הבית-ספר גמרתי איכשהו; את הצבא גמרתי בצליעה, אבל בכבוד; את הפציעה הקשה עברתי עם הרבה צליעות ועוד שאר ירקות; ואת זה ואת זה ואת זה עברתי. וכולם עשו אותי אדם יותר חזק, יותר מבין, יותר אוהב, יותר מבוגר (בעצם, למחוק, למחוק), יותר.....אבל מה כל זה שווה? הכל הבל הבלים - איפה קהלת כשצריך אותו - הכל הבל הבלים אם ליעם תלך ממני. א אה, סליחה, ס
ביומיום קורים יותר מידי דברים בשביל הבלוג לכתוב עליהם. רופאים נכנסים ויוצאים עם מחשבות חדשות או תוצאות של בדיקות. מנסים להאכיל, מפסיקים להאכיל, יש כאבים, אין כאבים, הולכים לבדיקה, חוזרים, תוצאות, רעיונות, המספרים יותר טובים, המספרים פחות טובים, ועוד ועוד ועוד. בענין זה אני לא שונה בהרבה מהקורא בבית. אני מרוחק ומגיע רק לשעה-שעתיים בסוף היום שלי. נוגע-לא-נוגע. כשיש חדשות משמעותיות בתמונה בקטנה, אז אני משדר. אם אין אז אני לא טורח לטפטף לפה כל דבר קטן שקורה החדר (שהוא בעצם משמעותי מאד לגבינו - אולי שינוי דרך).
התמונה היותר רחבה
מצבה של ליעם לא ממש משתפר בחודשים האחרונים - אפילו הקורא הקהה-עיין וודאי שם לב. יש אפילו שיאמרו שמצבה הדרדר. אני לא בטוח בזה. אני רוצה להאמין שאם כל המצב של החודשים האחרונים הוא מערה חשוכה שלא יודעים מה יהיה בסופה, המצב כרגע הוא מין חדר צדדי במערה הגדולה. אין בו יותר אור או יותר חושך, אבל יתכן שאפשר לחזור ממנו למסדרון הראשי של המערה ומשם, מי יודע, אולי נמצא את הדרך לאור.
אבל מהי המערה הגדולה? אפילו אם ליעם תחזור לאיזשהו בסיס קבוע, עדיין נשארות כל מיני שאלות פתוחות:
* האם תהיה לה איכות חיים? שאלה קטנה שבעצם כוללת את רוב מה שבא אח"כ.
* האם הכליות יעשו את העבודה או שתצטרך דיאליזה?
* האם תוכל לאכול אוכל רגיל, מוצק?
* האם נוכל לטפל בה לבד?
* האם והאם והאם.
איוב-ב
מה יש? אם יש לשמואל א' וב' לאיוב לא מגיע? למה האפליה? אז הנה הגירסה שלנו בלוגובסקי לאיוב ב':
את הבית-ספר גמרתי איכשהו; את הצבא גמרתי בצליעה, אבל בכבוד; את הפציעה הקשה עברתי עם הרבה צליעות ועוד שאר ירקות; ואת זה ואת זה ואת זה עברתי. וכולם עשו אותי אדם יותר חזק, יותר מבין, יותר אוהב, יותר מבוגר (בעצם, למחוק, למחוק), יותר.....אבל מה כל זה שווה? הכל הבל הבלים - איפה קהלת כשצריך אותו - הכל הבל הבלים אם ליעם תלך ממני. א אה, סליחה, ס
No comments:
Post a Comment